הָאַרְנָב וְהַצָּב
Written By: ReadM
- Total Pages: 4
- Book Level: 2
יוֹם אֶחָד פָּנָה האַרְנָב לַחֲבֵרוֹ הצָב, וְאָמַר: ״הָבָה נִתְחָרֶה בְּרִיצָה, נָרוּץ מִכָּאן עַד קְצֵה הַשְּׁבִיל, וּמִי שֶׁיַּגִּיעַ רִאשׁוֹן יִזְכֶּה בִּגְבִיעַ נִצָּחוֹן.״ הָאַרְנָב הָיָה בָּטוּחַ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. ״אֵין זָרִיז מִמֶּנִּי,״ חָשַׁב.לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הַצָּב הִסְכִּים לָאֶתְגָּר. הָאַרְנָב שֶׁהָיָה בָּטוּחַ בְּנִצְחוֹנוֹ, עָמַד בְּצַד הַשְּׁבִיל. וְהֵחֵל לְהִתְגָּרוֹת בַּצָּב: ״רוּץ רוּץ צָב, זוּז כְּבָר, הִזְדָּרֵז בְּבַקָּשָׁה, לֹא נְסַיֵּם אֶת הַתַּחֲרוּת עַד הַבֹּקֶר.״ הַצָּב מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, כֻּלּוֹ מַזִּיעַ וְנוֹשֵׁף, אוּלָם מָלֵא בִּטָּחוֹן.הָאַרְנָב גִּחֵךְ וְאָמַר: ״הוּא לֹא עָבַר אֶת מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, אֲנִי אֶתְפֹּס תְּנוּמָה קַלָּה וְלָאַחַר שאָקוּם, בְּקַלּוּת אַשִּׂיג אוֹתוֹ.״ הָאַרְנָב סִיֵּם דְּבָרָיו וְנִרְדַּם.פִּתְאוֹם הֵקִיץ הָאַרְנָב מִשְּׁנָתוֹ, וְרָאָה שֶׁהַצָּב כִּמְעַט הִגִּיעַ לַמַּטָּרָה. זִנֵּק הָאַרְנָב מִמְּקוֹמוֹ, וְרָץ בִּמְהִירוּת, הוּא אֵחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הַצָּב בְּדִיּוּק עָבַר אֶת נְקֻדַּת הַסִּיּוּם, בְּמָקוֹם הָרִאשׁוֹן. וְאָכֵן, הַצָּב זָכָה בִּגְבִיעַ הַנִּצָּחוֹן.